נער בן 13 נדבק במלריה ואושפז במוצאי שבת בטיפול נמרץ בבית החולים ספרא לילדים בתל השומר ומצבו יציב. כך עדכן בית החולים. הוא נעקץ בידי יתושה ונדבק בטפיל במהלך טיול משפחתי לטנזניה וזנזיבר.
פרופ' אייל לשם: נער בן 13 נדבק במלריה ומצבו קשה
(צילום: דוברות שיבא)
פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות, ומנהל המכון לרפואת מטיילים ומחלות טרופיות בשיבא, מסביר כי "מלריה היא מחלה מסוכנת שגובה את חייהם של מיליונים מדי שנה אזורים הטרופיים ברחבי העולם". פרופ' לשם מדגיש כי "כל אדם שמתכנן נסיעה לאזורים טרופיים - אפריקה, אסיה או דרום אמריקה, שיתייעץ במרפאת מטיילים לפני הנסיעה, ייקח את החיסונים המתאימים ויקבל המלצות למניעת מלריה".
לדבריו, ההמלצות כוללות מריחת חומר דוחה יתושים בכל אזורי העולם, ונטילת כדורי מלריה מדי יום במהלך השהות באזורי מלריה, בעיקר בנסיעות לאפריקה, אזור בו הסיכון להידבקות הוא הגבוה ביותר."אם חזרתם מנסיעה באזורים טרופיים ואתם סובלים ממחלת חום, פנו לרופא המטפל, ציינו שחזרתם מנסיעה מאפריקה, אסיה או דרום אמריקה ובקשו הפניה למיון לבירור חום במטייל חוזר. מלריה היא מחלה מסוכנת בעיקר כאשר ממתינים עם האבחנה ולא מזהים אותה בזמן".
מלריה היא מחלת חום קשה שמועברת באמצעות עקיצת יתושה מסוג אנופלס, שפעילה בעיקר בשעות הלילה. זמן הדגירה של המחלה, בין עקיצת היתושה עד הופעת התסמינים, נע לרוב בין שבוע לחודש. אך במיני מלריה מסוימים הדגירה יכולה להימשך כמה חודשים ולעתים אף כמה שנים. החום עלול להיות מלווה בכאב ראש, טשטוש הכרה, כאבי גוף כלליים, קוצר נשימה ושיעול. ללא טיפול יש סיכון לקריסת מערכות ומוות בתוך ימים מתחילת המחלה.
בעבר מלריה הייתה נפוצה גם בישראל, וכיום יש מקומות בעולם שבהם המחלה עדיין מהווה איום משמעותי. כשלושה מיליארד בני אדם חיים באזורים מוכי המחלה. אזורים כמו אפריקה, האמזונס, דרום-מזרח אסיה והודו ממשיכים להתמודד עם התפשטות המלריה.
מחלת מלריה נגרמת מחמישה מיני טפילים ממשפחת פלסמודיום שמועברים באמצעות עקיצות יתושים. הנפוץ והקטלני ביותר באפריקה נקרא פלסמודיום פלציפרום (Plasmodium Falciparum) – טפיל חד-תאי שתוקף בני אדם. טפיל זה אחראי למאות מיליונים של מקרי הדבקה מדי שנה ולכ-600,000 מקרי מוות בשנה, רובם בקרב ילדים מתחת לגיל חמש. גם מי ששורד את המחלה סובל מסימפטומים קשים.
מחוץ לאפריקה, הטפיל הדומיננטי ביותר הוא פלסמודיום ויוקס (Plasmodium Vivax). זהו הטפיל השני בקטלניותו והאחראי העיקרי למלריה בדרום אמריקה ובדרום-מזרח אסיה.
פרופ' לשם מסביר ש"כמעט כל מקרי המוות מתרחשים באפריקה וחלק גדול בילדים ונשים בהיריון, אוכלוסייה שנמצאת בסיכון הגבוה ביותר למלריה קשה". לדבריו, "גם בישראל יש יתושי אנפופלס, אך הם נדירים מאוד, אלה לא היתושים הנפוצים שאנחנו פוגשים בעיר או בבית. כיוון שבארץ אין לנו חולי מלריה באופן קבוע, היתושים האלה לא גורמים להדבקה בארץ".
לא להתעכב, להגיע למיון
מלריה שלא מטופלת בהקדם עלולה להידרדר לקריסת מערכות ואף למוות, ולכן מומלץ לכל מטייל חוזר שסובל מחום, להגיע מהר ככל הניתן לחדר מיון, שם ניתן לקבל אנטיביוטיקה מיוחדת לטיפול במלריה. "המחלה מתאפיינת בהידרדרות מהירה, מחום גבוה ועד למצב שבו המטופל מורדם ומונשם במחלקת טיפול נמרץ, ולכן חשוב לא להתעכב, ואם יש חשד לבקש מרופא המשפחה הפניה לבית החולים, שם ניתן לעשות בדיקת מלריה בכל שעות היממה, וכן לקבל את התרופה".
באשר להמלצה ליטול כדורי מלריה במהלך השהות באזורי מלריה, אומר פרופ' לשם כי "קיימת סטיגמה, אמונה ישנה, שהכדורים גורמים לתופעות לוואי. הכדורים שהשתמשנו בהם לפני שנים רבות היו גורמים לתופעות לוואי כאלה ואחרות, אבל הרפואה התפתחה מאז וכיום נעשה שימוש בכדור בטוח ויעיל, ונוח מאוד לשימוש. אני השתמשתי בו חודשים רבים, וכך גם ילדיי במהלך טיול באפריקה. הם השתמשו בו והרגישו מצוין וקיימים מחקרים שמעידים שמדובר בכדור יעיל ובטוח".
לדבריו, מי שמקפיד על לקיחת הכדור, לא יפתח מלריה קשה. "מהניסיון בישראל ובעולם, לא נרשמו מקרי תמותה במי שנטלו את הכדורים, גם אם הם נדבקו. יש מלריות נדירות שעלולות להתפתח גם עם נטילת הכדורים, אך מדובר במלריות שגורמות למחלה קלה יותר, שקל לנו יותר לטפל בה".
הוא מדגיש כי מקרי תמותה קיימים בקרב מי שלא הקפידו על לקיחת הכדורים, או שלא הגיעו מספיק מהר לטיפול. "למרבה הצער, מקרים כאלה התרחשו גם כאן בישראל בשנים האחרונות, מטיילים שנפטרו לאחר כמה ימי חום, שחשבו שמדובר רק בווירוס, ואי אפשר היה להציל אותם. זה טרגי במיוחד כי מדובר בדרך כלל באנשים יחסית צעירים ובריאים".
